בין הורים לילדים

במקום לשמוח בליל הסדר אנחנו מתוחים ולחוצים לפני ובמהלך הסדר. הילדים משתוללים, קמים מהשולחן, רעבים ועייפים. וכל הערב משתבש..

בכל שנה יש ילד "שמפתיע" אותנו בבוקר ולא רוצה להתחפש. כבר שנים שאני לא מצליחה לצלם אותם נורמלי. רק עצבים. איך עושים את זה בכיף?

הילדים שלנו מדברים אלינו בחוצפה, הם מזלזלים, צועקים, עושים פרצופים, אומרים מילים לא יפות. אנחנו מתוסכלים וחסרי אונים..

עליי לשהות עם הילדים בבית רוב שעות היממה. האם יש לכם טיפים איך לארגן את סדר היום של בצורה נכונה, מאוזנת ומוצלחת עבורם ועבורי?

בכל בוקר מחדש, כשאנחנו ממהרים לצאת מהבית, הבת שלנו מסרבת להתלבש, להתסרק, לאכול ונשכבת על הרצפה בבכי. איך יוצאים ממאבקי הכח הללו?

אנחנו לא מצליחים לגרום לילדים שלנו לעזור בעבודות הבית. כל בקשת עזרה הופכת מיד לוויכוח ארוך ומתיש..

הילד שלנו הוא תלמיד בינוני בכיתה. אנחנו מאוד מטפחים אותו. אבל במקום לראות שיפור בהתנהגות ובלימודים יש רק ירידה. איפה טעינו?