אני אחות בכורה במשפחה ברוכת ילדים. לפני שנה וחצי אחי הצעיר, בן הזקונים של הורי, התחתן במזל טוב. מאז החתונה, אנחנו מרגישים שהוא מתרחק מהמשפחה, פחות מגיע לאירועים ונמנע ממפגשים. במפגשים המעטים שהיו איתם, גיסתי משדרת שהיא לא רוצה קשר איתנו, ונראה כאילו היא מרחיקה אותו מהמשפחה. לפני כחודש היה אירוע משפחתי והוא הגיע לבד, בלי אשתו. הוא ביקש מכולנו לא לומר לה שהוא נוכח, כי עדיף שלא תדע על כך. אני מתלבטת: האם המצב באמת לא טוב כפי שנדמה לי? האם עלינו להתערב? ואם כן, כיצד עושים זאת בחכמה?
תשובה:
במילותייך המדוייקות הצפת סוגיה רגישה במיוחד: התרחקות ממשפחת המוצא לאחר החתונה. בין אם מדובר בהתרחקות פיזית ובין אם מדובר בהתרחקות רגשית, נראה כי התופעה מוכרת ושכיחה בקרב זוגות צעירים. משפחות המוצא, ההורים והאחים מרגישים פעמים רבות מוזנחים, מרוחקים ואף מודרים מהנעשה בבית הזוג הצעיר. לעיתים זו תחושה זמנית שחולפת ברבות השנים ולעיתים היא משתמרת ואף מחמירה.
התרחקות מיטיבה
התא המשפחתי החדש שנוצר זקוק למרחב פרטי ומוגן בכדי להתרקם ולהיבנות. השלב הראשון בזוגיות בריאה נקרא שלב 'ירח הדבש' והוא מתאפיין בטוטאליות גבוהה. אצל חלק מהזוגות, שלב זה מתבטא בהתרופפות הקשרים החברתיים והמשפחתיים. הם משקיעים את כל המשאבים שלהם בבניית הקשר החדש ומזניחים באופן זמני את הקשרים החברתיים והמשפחתיים. באופן טבעי, לאחר השלב הראשוני, נראה חזרה מדורגת. כאשר הזוג הצעיר ירגיש מספיק יציב, הוא יוכל לחדש ולחזק את הקשרים שניזנחו עם בני המשפחה ועם החברים. יחד עם זאת, המצב אותו הצגת בשאלתך עוסק בגבולות המרחב הפרטי. נשאלת השאלה: מתי ההתרחקות הטבעית עוברת את גבול הטעם הטוב והופכת לנורה אדומה?
התרחקות מדאיגה
זוג צעיר שמתרחק בתקופת ההחיים הראשונה אינו סימן מדאיג לכשעצמו, אבל יש סימנים נלווים שכדאי לפקוח עיניים לגביהם: סודות והסתרה בין בני זוג הם סימן שמשהו אינו עובד כשורה. בזוגיות בריאה, בני זוג מסוגלים לשתף בכנות ולבחור את בחירותיהם מבלי להסתיר האחד מן השניה. אין לנו אפשרות להסיק על סמך מקרה בודד מה בדיוק קורה בניהם, אבל בהחלט ייתכן שהם זקוקים לעזרה.
התערבות בין בני זוג
התערבות של משפחת המוצא בין בני הזוג, בוודאי בתחילת הדרך, עלולה להיתפס כצעד פוגעני. הקשרים לא מספיק חזקים מכדי להכיל את הביקורת, והמילים שנאמרות בתום לב עלולות להותיר צלקת לשנים ארוכות. יחד עם זאת, דאגה לשלומו של אח, אינה אמורה להילחש מאחורי הגב. אם אתם דואגים לו, ייתכן שיש לכם סיבה טובה לכך. יש בהחלט מקום להתעניין בשלומו ולאפשר לו לשתף במה שעובר עליו, כל זאת, מבלי להתערב בקשר שלו עם הכלה החדשה.
רק תקשורת ישירה
העקרון החשוב ביותר במקרים מהסוג הזה, הוא להעדיף תקשורת ישירה ולהימנע ככל האפשר מדיבורים מאחורי הגב. פניה ישירה לאחיך ושיתוף בתחושות שלך, הם הצעד המדויק ביותר, למרות אי הנעימות שעלולה להתלוות לצעד מסוג זה. יש לשים לב כי הפניה אליו לא תהיה מלווה בנימה של ביקורת או שיפוטיות. אפשר לעשות זאת בשיחה פנים אל פנים, בשיחה טלפונית או בהודעה כתובה. לדוגמא: "אחי היקר, אני מרגישה שמשהו עובר עליך ואני דואגת לך. אם אתה רוצה לשתף, אשמח לשמוע". יש לשים לב כי הפניה נעשית כהזמנה לשיח ולא כדרישה. זו זכותו המלאה גם לסרב להצעה שכזאת.
ומה השלב הבא?
במידה וההזמנה לשיח תיענה בחיוב, יש למקד את השיחה איתו בשאילת שאלות ולהפחית באמירות ובייעוצים. מוטב לשאול שאלות לגביו ופחות שאלות על הכלה ועל המרחב הזוגי. בסיום השיחה יש להשאיר ערוץ תקשורת פתוח: "אני תמיד כאן בשבילך, אם תצטרך…" וכמובן אם עולה קושי משמעותי, אפשר להמליץ על פניה לטיפול זוגי או אישי.
במידה וההזמנה שלך תיענה בשלילה או לא תיענה כלל, אל תתייאשי. ניתן להמשיך ולהזמין אותו לשוחח מידי פעם, בנעימות ובעדינות. עצם העובדה שיש לו למי לפנות, זה כבר הרבה מאוד. בשעה שהוא ירגיש מוכן לכך, הוא ידע למי לפנות.
קשיים בתחילת הדרך
כמה מילים לזוג הצעיר. זוגות צעירים רבים מתמודדים עם קשיים משמעותיים בתחילת הדרך. למרות זאת הם מתקשים לפנות לעזרה. לפעמים חסרה רק אוזן קשובה ומכילה שתוכל להיות שם עבורם, ולפעמים הם נזקקים ליותר מכך. בכל מקרה אל תישארו לבד, מיצאו את הקרובים שיוכלו לסייע לכם או פנו אל אנשי מקצוע. לפעמים כמה מפגשים יוכלו להיטיב מאוד את הקשר בניכם ולהציב יסודות איתנים לבית החדש שבעזרת השם יהיה בניין עדי עד.
כתבה יפעת קליין – מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת במרכז "אור הבית" ברחובות.
