שאלה: יש לנו ילד מתבגר ומאוד קשה לנו איתו, אנחנו מרגישים שהוא לא מקשיב לנו וכבר נמאס לנו להגיד שוב ושוב את אותם דברים. מה עושים? איך מגיעים אליו? אנחנו לא רוצים לוותר עליו ועל החינוך שלו.
תשובה: גיל ההתבגרות זהו גיל שבו הילד מתחיל לעצב את הזהות האישית שלו, לשם כך עליו "להיפרד" מהמשפחה ולהתחיל למצוא את מה שמייחד אותו. ילדים בגיל הזה מושפעים הרבה פעמים מהחברה בה הם נמצאים. אבל חשוב לזכור, שגם אם נדמה לנו שבגיל הזה הם כבר לא צריכים אותנו, או לא מקשיבים לנו – זה לא נכון!
ילדים בגיל ההתבגרות צריכים יותר מתמיד את ההכוונה והמעורבות של ההורים שלהם, גם אם זה לא נראה ככה. אז אל תתנו לתגובות שלהם להטעות אתכם, גם אם הם מתעצבנים ומתווכחים כשאתם מבקשים מהם משהו (למשל: להשקיע בלימודים/ לעזור בבית), או שהם עונים בקצרה כשאתם מבקשים לפתח שיחה – חשוב מאוד לא להבהל, לא להתייאש ולא לוותר להם! הדברים שאנחנו אומרים לא נעלמים, הם "מחלחלים" לתוך הילד, גם אם תהליך החינוך ארוך ולא רואים תוצאות בטווח המיידי, נראה אותן בעז"ה בעתיד.
דווקא בגיל ההתבגרות חשוב לפתח את הכלי של תקשורת ישירה ופתוחה מול הילדים, כי בגיל הזה הנחתת פקודות על הילד כבר לא עובדת וחשוב מאוד לדבר, להסביר, לפתח שיחה וללמוד להגיע יחד להבנות. והדבר הכי חשוב, הוא דוגמא אישית בחזקת "נאה דורש, נאה מקיים".
כתבה קרן אילון – מטפלת משפחתית מוסמכת, בעלת קליניקה פרטית בפ"ת ומטפלת במרכז "אור הבית" ברחובות.
