שאלה: אני קוראת את המדור שלכם בקביעות, רואה שוב ושוב את בעיות ההתנהגות שהורים נתקלים בהם עם ילדים, והן מוכרות לי עם הילדים שלי. יחד עם זאת, עם אחת הבנות שלי יש לי בדיוק את הבעיה ההפוכה – היא טובה מידי! מדובר בילדה השלישית שלנו, מתוך חמישה כ"י. מאז שהיא נולדה היא פשוט ילדה מקסימה, רגועה, ילדה שתענוג לגדל. כמעט אף פעם לא היתה בעיה להשכיב אותה לישון, והיא לא עשתה שום עניין עם אוכל,צחצוח שיניים, מקלחות וכו'. במעון ובגן תמיד אמרו עליה רק דברים טובים ב"ה. בבית היא מוותרת כל הזמן לאחים שלה, ועושה מה שמבקשים ממנה.. אז למה אני כותבת לכם, הרי זה החלום של כל אמא? כי אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים חושבת איך זה יכול להיות? האם זה נורמלי? מה התפקיד שלי בכלל כאמא?
תשובה: גם עם ילדים "טובים מידי" או "ממש טובים" יש אתגרים חשובים שצריך לשים לב אליהם, כי לפעמים קל לפספס את זה, והם עלולים ליפול בין הכיסאות.
ניתוק מהרצון הטבעי
ילד שמרצה אותנו ומקבל על זה כל הזמן חיזוקים חיוביים, או ילד שאנחנו כל הזמן מבקשים ממנו, כי הכי נוח לבקש ממנו- מתרגל לעשות מה שאחרים מבקשים, ולא עוצר לשאול את עצמו, האם זה מתאים לו ומה הוא רוצה? הוא לא יודע להגיד "לא". הוא מתקשה להיות אותנטי, לא מתרגל אסרטיביות וניהול משא ומתן -שהן יכולות שכל כך חשובות בעולם שלנו, שהוא מלא בחירה. האם נרצה לגדל ילד כזה שמנותק מעצמו, מהרצון הפנימי שלו? שמתרגל לבצע מה שהסביבה מבקשת ממנו בלי לערער?
טיפוח הצד המרצה על חשבון צדדים אחרים
בלי לשים לב, אנחנו ממשיכים לאשרר ולטפח את הצד המרצה של הילדים האלו – את הרצון להיות בסדר, לשמח אחרים, לרצות את כולם. כשאנחנו מחזקים את ההתנהגויות האלה, אנו משרישים אותן, והן עלולות לבוא על חשבון יכולות אחרות של הילדים האלה-אותן אנו מחזקים פחות. למעשה, התווית שאנחנו מצמידים לו זו רק התווית של הילד הטוב .
המחיר שהאחים משלמים
הילדים הטובים הופכים להיות הרבה פעמים "הילדים המושלמים" של הבית. אנחנו נוטים להשוות בינם לבין האחים שלהם. להציב ליתר האחים רף גבוה מידי. לזרוע תחרות – שיכולה להוביל חלילה לקנאה, או למיצוב של אח אחר בתפקיד "השעיר לעזאזל". אנחנו גם נוטים לבקש מהם הכל, כי זה הרבה יותר קל. בכך אנחנו, למעשה, לא מאפשרים לאחים שלהם להתמודד, או להוכיח את עצמם.
החיזוק הבן החכם
ילדים שבאופן טבעי עושים "בעיות" או זקוקים לעזרתנו, זוכים לקבל מאיתנו יותר תשומת לב וזמן איכות. יש לנו הרבה יותר "חיכוכים" איתם במשך שעות היום, וגם אם אלה התנגשויות לא נעימות, הילד זוכה ליחס שלנו. את הילדים הטובים קל לנו להזניח, כי אנחנו פשוט לא מרגישים אותם.
בנוגע ל"ארבעת הבנים" המופיעים בהגדה של פסח אומר הרבי כי ישנה נטיה מוטעית לחשוב , שעם הבן החכם אין לנו מה להתעסק. את הבן הרשע, ננסה להחזיר בתשובה ולחזק,: הבן התם ,ננסה להגביר את יכולותיו, ובוודאי ננסה לפתוח בשיחה עם הבן שאינו יודע לשאול. מאחר שהחכם נכלל בין ארבעת בנים – אסור להזניח אותו. גם החכם צריך את התשומת לב שלנו ומילה טובה שלנו ועידוד ומחמאה וגם שנקדיש לו זמן איכות משלו. כאשר האבא יושב ולומד עם הבן החכם זה בוודאי מעודד ומעורר אותו להיות טוב יותר.
בחירה והבעת דעה
שימו לב שאתם מאזנים בין הדרישות שלכם לבין מתן האפשרות לבחור ולהביע דעה. תוכלו לעשות זאת באמצעות שאלות כמו: "האם זה מתאים להם?" "מה הם היו רוצים"? "מה עדיף להם עכשיו"? אפשר לעשות זאת על ידי מתן יותר מאפשרות אחת נחרצת בכל פעם. למשל: במקום לבקש מהילדה: תוכלי להוריד בבקשה לפנות את הפח? לשאול אותה: תוכלי לפנות את הפח או שאת מעדיפה לתלות כביסה? מתי יהיה נוח לך לתלות כביסה עכשיו או בעוד שעה?
אפשר להגיד לא
כשהילדים שלנו אומרים 'לא', זה אומר שיש להם דעה עצמאית, והם מרגישים מספיק ביטחון, ביחסים איתנו ובכלל ,כדי להביע אותה. משום כך אנחנו צריכים לקבל גם "לא" בכבוד ובהבנה ולתת לזה לגיטימציה (כמובן שנלמד את הילדים להביע גם חוסר הסכמה בדרך מכבדת ומתחשבת, שתהווה בסיס למשא ומתן איתם במקומות האפשריים).
איך נעודד אותם להגיד לא? אפשר לתרגל את זה מול האחים והחברים שלהם, כשהם נוטים במהירות לוותר על משחק או על המקום במכונית, או כשהם מספרים על סיטואציה בכיתה או בגן, בה ויתרו אפשר לשאול אותם: איך זה היה בשבילך? האם זה התאים לך? ושימו לב שגם בסיטואציות מולכם, כשהם מסרבים, אתם לא "משתיקים" אותם מיד, אלא מעודדים אותם להביע את דעתם גם כשאינכם מסכימים איתה.
לפתח כישורים ויכולות אחרים
על מנת שהריצוי לא יהפוך לדבר היחיד שמייצג אותם, עזרו להם לפתח כישורים אחרים ויכולות אחרות שאתם רואים בהם. תוכלו לעשות זאת על ידי מתן במה בבית לכישורים אלה, לרשום אותם לחוג, או לרכוש עבורם עזרים שיוכלו לעזור להם בפיתוח הכישרון. כמו כן, שימו לב לתכונות נוספות שמאפיינות אותם ואינן קשורות לריצוי, והדגישו אותן בפניהם.
תשומת לב על בסיס קבוע
כאמור לעיל מכיוון שילדים אלה מתנהגים על פי הציפיות שלנו, והרבה פעמים יש הרבה "שקט" סביבם אנו נוטים "לשכוח" מהם- עלינו להתרגל להקדיש להם זמן על בסיס קבוע ,ולא כפועל יוצא של התנהגות חיובית או שלילית שלהם. בזמן הזה נוכל להכיר אותם יותר, ולסייע להם להביע צדדים אחרים שלהם מולנו. הרבה הצלחה בגידול הילדה והרבה נחת יחד עם יתר ילדכם האהובים.
כתבה גב' קרן אילון – מטפלת זוגית ומשפחתית ומדריכה מוסמכת במרכז "אור הבית" ברחובות.
