אור הבית - חייגו: 08-9459053

השארת הודעה בכל שעות היממה

שאלה של מוגנות

הבת שלי, בכיתה ב', שמעה בבית הספר על מקרה חמור של פגיעה בילדות שדווח לאחרונה בציבור שלנו. היא ניגשה אלי, סיפרה לי את מה ששמעה ושאלה אם זה נכון. לא ידעתי מה להגיד לה. מצד אחד אני לא רוצה לשקר ומצד שני אני לא מעוניינת לחשוף אותה למקרה הזה. אמרתי לה שאני לא שמעתי על זה כלום ושאני אבדוק ואגיד לה מה דעתי. אשמח לדעת איך הכי נכון להגיב במקרה כזה?

תשובה:

שאלתך נוגעת בעניינים רגישים מאוד הקשורים לחינוך למוגנות בקרב ילדים ומתבגרים. נושא זה נמצא בנימי נפשנו, הוא טעון ברגשות מציפים, בחששות ובלא מעט כאב. המציאות שבה אנו חיים מחייבת אותנו לתת את הדעת על חינוך ילדינו למוגנות בצורה אקטיבית. הורים רבים היו מעדיפים שלא לחשוף את המקרה בפני ילדיהם, אך כפי שכתבת, ילדינו נחשפים בלי סוף לסיפורים, למראות ולחוויות שלא תמיד היינו בוחרים להביא לידיעתם מלכתחילה.

ערוץ תקשורת פתוח

ביתך הביאה לפתחך סוגיה כואבת והיא שואלת אותך האם זה נכון. למרות הכאב הרב, הפניה שלה אלייך היא ממש בהשגחה פרטית. כל פניה כזאת מאפשרת לנו כהורים הזדמנות מצוינת לחינוך למוגנות. בכל פעם שילד שלנו מזמן שיחה שקשורה לעניינים של מוגנות, נוכל לדייק, להדגיש ולחדד דברים שדורשים חידוד. כל כך משמח שביתך הצעירה רואה בך כתובת לשאלות שכאלה, זה ממש לא ברור מאליו. הכלי החשוב ביותר בחינוך למוגנות הוא שהילד ידע שיש לו עם מי לדבר. התפקיד של ההורה הוא להיות הכתובת המרכזית עבור הילד לפניות בנושא הזה. ככל שהילד ירגיש שיש לו כתובת אמינה, יציבה, ברורה ומכילה לפנות אליה, כך הוא יוכל בעת הצורך להיעזר ולהרגיש שיש לו גב.

מודל ארבעת השלבים

כאשר ילד ניגש ושואל אותנו שאלה שקשורה בחינוך למוגנות ובנושאים שהצנעה יפה להם, מומלץ להשתמש במודל ארבעת השלבים. מודל זה עוזר לנו לדייק את המענה ולהעניק לילד תשובה עניינית וממוקדת.

בשלב הראשון: מיד אחרי שאילת השאלה אנחנו אומרים לו: "טוב ששאלת". לא משנה מה השאלה ומה הנושא המדובר, אנחנו תמיד שמחים שהוא פנה אלינו וראה בנו כתובת נגישה לשאלות. העידוד הראשוני מאפשר גם להורה לסדר את המחשבות ולנשום לפני המשך השיח. בשלב השני: אחרי שחיזקנו את הילד ועודדנו אותו לפנות אלינו, נשאל אותו: "אני אשמח להבין קצת יותר, למה אתה מתכוון בשאלה שלך". אנחנו רוצים להבין בדיוק מה הוא שואל. השאלה הראשונית של הילד עלולה להיות מעט מסורבלת או לא מדויקת, בגלל החשש מהתגובה של ההורה. עכשיו כשיצרנו מרחב נעים ומאפשר, נבקש להבין בדיוק מה השאלה שלו. לפעמים אנחנו חושבים על כיוון אחד והוא בכלל התכוון למשהו אחר.

בשלב השלישי: אחרי שהבנו טוב יותר למה הילד התכוון נשאל אותו: "מה אתה חושב על השאלה שלך? מה נראית לך התשובה?". החלק הזה בשיח מאפשר לנו להבין את העולם הפנימי של הילד. איך הוא תופס או מבין את הסיטואציה, בשלב הזה נוכל לשמוע מה הוא כבר יודע ומה לא.

השלב הרביעי והאחרון הוא שלב המענה. ההורה נותן מענה נקודתי, ענייני ופשוט לשאלה שנשאלה. אם יש להורה תשובה טובה אז אפשר מיד לומר אותה. אם ההורה מתלבט או לא יודע מה לענות, אז הדרך הטובה ביותר היא לומר לילד שהוא שאל שאלה טובה ואנחנו רוצים להתייעץ ולחזור אליו עם תשובה עד מועד מסוים. כמובן שיש לעמוד בהבטחה ולחזור עם תשובה כפי שסוכם. בכל מקרה, לעולם לא ניתן לילד תשובה שקרית.

אני מאמינה לך

פגיעות בילדים, כרוכות פעמים רבות, בשכנוע עמוק של הילד 'שאף אחד לא יאמין לי'. התחושה הזאת גדלה פי כמה כאשר הפוגע הוא אדם גדול או בעל מעמד. מה הסיכוי שלי כילד קטן מול אדם כל כך מכובד או חזק? לצערנו הרב, פוגעים יודעים זאת היטב ומשתמשים בכך כדי להסתיר את הפגיעה. ולכן, המסר החשוב ביותר עבור הבת שלך הוא שאת תמיד תאמיני לה. אז אחרי שעברנו על שלושת השלבים הראשונים, ברגע שהגענו לתשובה עצמה אני ממליצה לנסח זאת כך: "גם אני שמעתי על המקרה החמור. אני לא יודעת מה קרה שם וב"ה זה גם לא התפקיד שלי לחקור ולגלות מה האמת. מה שאני כן יודעת זה שמקרים כאלה קורים. הם עלולים לקרות גם לאנשים גדולים ומכובדים. יש לכל אדם יצר הרע או נפש הבהמית ויש כאלה שאינם שולטים על עצמם ולכן אנחנו צריכים להיות ערניים. וחשוב לי לומר לך ולכל הילדים שלי, שאני תמיד אאמין לכם. בכל דבר שתספרי לי, בין אם הוא טוב ובין אם הוא פחות טוב, אני אמא שלך ואני מאמינה לך". אפשר כמובן לנסח זאת בכל דרך, אבל המסר חייב להיות ברור. אני לא חייבת לבחור צד בסיפור המסוים הזה, אבל אני כן צריכה להיזהר שחלילה לא יעבור מסר לילדים שלי שיש סיכוי שאני לא אאמין להם.

הכתובת הנכונה

הילדה שלך רואה בך כתובת. היא מאמינה בך. היא מאמינה שתוכלי לתת לה מענה אמין ומותאם. זו ברכה גדולה. מאחלת לך שתמשיכי להיות עבור ילדייך אמא תומכת, מכילה ונוכחת ותראי ברכה בכל מעשה ידייך.

כתבה יפעת קליין, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת במרכז "אור הבית" ברחובות.

מאמרים נוספים

ליל הסדר

במקום לשמוח בליל הסדר אנחנו מתוחים ולחוצים לפני ובמהלך הסדר. הילדים משתוללים, קמים מהשולחן, רעבים ועייפים. וכל הערב משתבש..

יום של תחפושות

בכל שנה יש ילד "שמפתיע" אותנו בבוקר ולא רוצה להתחפש. כבר שנים שאני לא מצליחה לצלם אותם נורמלי. רק עצבים. איך עושים את זה בכיף?

להתמודד עם אובדנות

מה גורם לילדים ובני נוער לוותר על החיים? איך נוכל לזהות אצל ילדינו סימני מצוקה, ואיך נכון להתמודד ולטפל במקרה הצורך?

אהבה ללא תנאי

הילד שלנו הוא תלמיד בינוני בכיתה. אנחנו מאוד מטפחים אותו. אבל במקום לראות שיפור בהתנהגות ובלימודים יש רק ירידה. איפה טעינו?

תקשורת פתוחה בגיל ההתבגרות

יש לנו ילד מתבגר ומאוד קשה לנו איתו, אנחנו מרגישים שהוא לא מקשיב לנו וכבר נמאס לנו להגיד שוב ושוב את אותם דברים.

להיות בני זוג טובים יותר – סדנה של איכות חיים