שאלה: אנחנו הורים לחמישה ילדים, כל הילדים שלנו מקסימים ומתפתחים ב"ה כמו שצריך, רק ביתנו הבכורה מטרידה אותנו. היא בכיתה ב', ילדה חכמה ומוצלחת, מצטיינת בלימודים וחביבה על חברותיה. גם בבית היא יד ימיננו, עוזרת לנו מאוד עם הילדים הקטנים ובעבודות הבית, הרבה מכפי גילה. הבעיה מתחילה כשמשהו לא עובד לה בדיוק כמו שהיא רוצה וזה לא משנה אם היא מכינה כדורי שוקולד, שוטפת כלים, מציירת ציור, משחקת עם אחיה הקטנים, מקבלת פחות ממאה במבחן, מכינה שיעורי בית. כל דבר שלא הולך לה בצורה מושלמת גורם לה להתקף זעם והתפרצות של בכי בלתי נשלט. היא חווה כל טעות או חוסר דיוק כקטסטרופה ומצפה מעצמה לעשות הכל באופן מושלם ולדעת הכל. מה שכמובן בלתי אפשרי. ניסינו לעודד אותה ולהסביר שזה בסדר לטעות ושלא הכל יוצא מושלם אבל שום דבר לא עוזר, נשמח לעצתכם.
תשובה: נשמע שיש לכם עסק עם ילדה פרפקציוניסטית. לכאורה הורות לילד כזה נשמעת חלומו של כל הורה. כי רובנו שואפים שילדינו יעשו תמיד הכל בדיוק כמו שצריך ויצליחו בכל משימה. ומה טוב שייקחו אחריות אישית ללמידה שלהם ובכלל זה הכנת שיעורי הבית והצלחה במבחנים. אבל, כפי שאתם מתארים בשאלתכם לגדל ילדה כזו, זה לא פשוט בכלל. שכן, המחיר של הפרפקציוניזם הזה גבוה והוא כרוך בלחץ תמידי ודימוי עצמי פגיע מאוד. הילד, שמבחוץ נראה שהכל מצוין אצלו, חווה למעשה סבל רב.
המחיר
סביר להניח, שמקור הפרפקציוניזם של ילדתכם הוא בשאפתנות והצורך שלה לעשות את הכל על הצד הטוב ביותר. ילדים כאלה בדרך כלל מצטיינים בכל דבר שהם עושים ומסבים להוריהם הרבה נחת. הם יצטיינו בלימודים, יזכו בכל חידון אפשרי ויצליחו בכל משימה גדולה כקטנה. הדחף שמניע ילדים פרפקציוניסטים לשלמות טומן בחובו הישגיות אדירה ומוטיבציות פנימיות חזקות ביותר, שהן חיוביות בבסיסן, אבל אתם נחשפים גם למחירים הגבוהים שהתכונה הזו גורמת כמו התקפי זעם ובכי בלתי נשלט כתוצאה של הלחץ הנפשי שבתכם חווה, שגורם לה, כאמור, לסבל רב. כי כמו בכל מידה שיצאה ממידתה גם פרפקציוניזם הוא הקצנה של שאפתנות.
הצורך שהיא פיתחה, להצליח בכל מחיר ומדידת התוצאות התמידית, הן שגורמות לילדתכם: תסכולים רבים, מתח וחרדה, התמקדות במה שלא עובד (בשבילה לקבל 97 במבחן זה לאבד 3 נקודות..) והימנעות ממה שלא עובד באופן מושלם (היא לא תשחק משחק קופסא או תגיש לחידון כלשהו אם היא חושבת שיש סיכוי שלא תנצח).
התמודדות בהתמדה וסבלנות
כאן אתם ההורים נכנסים לתמונה. התמודדות עם פרפקציוניזם כוללת ריכוך שלו בהדרגה, התמדה וסבלנות רבה. הוא לא יעלם ביום אחד אבל הערנות שלכם והסיוע שלכם בהחלט יכולים לעזור וטובה שעה אחת קודם. כי במקרים קיצוניים עלולות להיות לו השלכות חמורות כמו התמכרות, דיכאון וחרדה חלילה.
האם גם אתם פרפקציניסטים?
פעמים רבות ילד פרפקציוניסט ירש תכונה זו מהוריו. אם אתם מצפים שבתכם תצליח להתמודד עם התכונה הזו, תהיו אתם מודל לחיקוי , הרשו לעצמכם לטעות ושתפו אותה בכך, כדי שתראה שגם חייכם רצופים בשגיאות ואי הצלחות.
איזה מסרים אתם מעבירים לה?
בדקו אם אתם מעמיסים עליה ציפיות גבוהות מידי (ביחוד משום שהיא ילדתכם הבכורה). שימו לב אם אתם מתפעלים מאוד מציונים גבוהים ומשדרים לה שהישגים גבוהים גורמים לכם גאווה. המסרים האלה יכולים לקבע את הפרפקציוניזם.
מאמץ ולא תוצאות
השתדלו להבליט את שביעות רצונכם מהמאמצים וההתמדה ולא בהכרח מהתוצאות. כדי להפריך את דרישת הילדה מעצמה להגיע לשלמות, נעביר לה את המסרשדברים נמדדים על פי מאמץ ולא על פי תוצאות. לדוגמה, אל תאמרו "איזה ציון מדהים השגת!", אלא שבחו אותה על כך שניכר שהיא השקיעה ועל זה מגיעה לה הערכה בעינכם.
חצי הכוס המלאה
ילדים פרפקציוניסטים נוטים לראות ולזכור את הכישלונות יותר מאשר ההצלחות. כשאתם מבחינים בכך, מקדו אותה בצדדים החיוביים ובהצלחות שלה. אתם יכולים אפילו לקנות לה פרס על כל כישלון (אולי זה נשמע קיצוני מעט, אבל זה עובד ומכניס קצת הומור לכל העניין).
פעילויות והתנסויות חדשות
אחת הנטיות של ילדים פרפקציניסטים היא הימנעות מראש מדברים שהם חוששים שלא יצליחו בהם בשלמות. לכן חשיפה הדרגתית של הילדה לתחומי עניין חדשים, שלא בטוח שתצטיין בהם, עשויה לעזור בריכוך הפרפקציוניזם תוך תמיכה ועידוד שלכם.
מקום לכל רגש
אל תמעיטו בערך הרגשות שלה, כי זה עשוי להוסיף לה לחץ. הקשיבו לה. שוחחו איתה בסבלנות ועזרו לה להתמקד במה שחשוב באמת.
התקווה היא שכל העצות האלה יסייעו לה לרכך את הפרפקציוניזם ולשמר את התכונה הטובה של השאפתנות. הערנות שלכם היא חשובה. אם אתם רואים שהדברים אינם משתפרים, ומאידך גיסא מונעים ממנה הנאה ומתחילים לפגוע בתפקוד שלה, מומלץ לפנות לאיש מקצוע, שיסייע לה בשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות ויתן לכם כלים לעזור לה. שיהיה בהצלחה.
כתבה קרן אילון – מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת במרכז "אור הבית" ברחובות.
