שאלה: כמו בכל בית לפני פסח, גם אצלנו יש עבודות ומשימות רבות (בישולים, קניות, כביסות, ניקיון וכו'). בעלי ואני מרגישים שהילדים צריכים להיות שותפים, אבל לא רוצים חלילה להעמיס עליהם, או שהם יעשו בשבילנו את העבודה. מה שקורה בפועל היום בבית שלנו הוא שכדי שהם יעזרו אנחנו צריכים לשחד אותם, לצעוק עליהם, להתווכח איתם או לכעוס עליהם, ולכן הרבה פעמים אנחנו נמנעים מלבקש מהם לעזור ,ובמיוחד עכשיו זה מתבטא בהכנת הבית לפסח. האם יש דרך אחרת שבה אפשר לגייס אותם לשיתוף פעולה ואולי אפילו שזה יגיע מהם?
תשובה: הרבה הורים נוטים לוותר על העזרה של הילדים. עלינו לדעת שההפך הוא הנכון.
שינוי המטרה
העזרה של הילדים נותנת להם המון כלים חשובים לחיים כמו שיתוף, עזרה לזולת, אחריות ועצמאות, משפיעה על הדימוי העצמי שלהם ונותנת להם להרגיש משמעותיים, חשובים ומסוגלים.
השלב הראשון בדרך לגיוס הילדים לעזרה הוא שינוי המטרה. במקום שהמטרה תהיה שעבודות הבית יתבצעו והכל יהיה מסודר ונקי, היעד הוא חינוך הילדים והשפעה טובה עליהם. כשזו המטרה שלנו, אנחנו יכולים לעורר השראה ולעודד את הילדים במקום 'לנדנד' ולעסוק כל הזמן בהטלת משמעת. איך עושים את זה?
מאיזה גיל אפשר לבקש עזרה?
ככל שתשתפו אותם בגיל צעיר יותר, כל אחד על פי גילו וכשוריו, תקלו עליהם ועל עצמכם. אם אתם מתלבטים מה אפשר לבקש מהם, כדאי שתתייעצו עם אנשים אחרים בסביבתכם, למשל עם גננת, מורה, חברה קרובה, כי אנחנו כהורים הרבה פעמים ממעיטים ביכולותיהם. קחו בחשבון שאולי תהיו מופתעים לגלות למה הם מסוגלים. . מומלץ לאתגר כל אחד מעט מעבר ליכולת שלו, כדי לעודד אותו לשיתוף פעולה.
מה אפשר לבקש מהם?
לפניכם כמה דוגמאות לפי גילאים:
גיל 2-3 לשים בגדים לכביסה, לאסוף צעצועים, להחזיר ספרים למקום, להשליך חיתולים לאשפה.
גיל 4-7 לעזור לערוך שולחן ולנקות אותו בסיום הארוחה, לטאטא, לסדר את המיטה, להשקות צמחים, להכניס בגדים למייבש, לארגן את התיק שלהם.
גיל 8-10 לסדר את החדר שלהם, לערוך שולחן, לנקות אבק, לשטוף מכונית, לעזור בבישול ארוחה, לקפל כביסה ולהחזיר למקום.
גיל 11 ומעלה, לנקות את האמבטיה, לעזור לנקות את המטבח, לשטוף כלים, להכין כריך לבית הספר, לאפות או לבשל בהשגחה, לשמור על האחים הקטנים שלהם.
איך מגייסים אותם?
- שיחה משפחתית – כדי שהם יהיו שותפים, כדאי לערב אותם מהתחלה בעניין הצורך בשותפות והחשיבות שבשותפות ולתת להם לבחור את התפקיד שיקבלו עליהם. מומלץ שלכל ילד יהיה תפקיד קבוע, לפחות לתקופה מסוימת, כדי שלא לפתוח בכל יום דיון מחדש בנושא. שימו לב שהתפקידים יהיו תואמים לגיל הילדים ודומים ברמת התרומה. הקפידו להיות עקביים באותו שבוע לגבי המשימה, בידקו איך זה מתנהל ואם זה לא עובד, כנסו שוב ישיבה משפחתית וחשבו יחד איתם איך לשפר את זה. היעזרו בילדים הגדולים כדי לחשוב על משימות שיתאימו לאחים הקטנים יותר, זה יעצים אותם ויעודד אותם להתחייב לתהליך.
- עזרו להם לפתח אחריות ועצמאות – בהתנהלות בחיי היומיום בבית, במקום לומר להם מה לעשות שאלו אותם: "מה צריך לעשות?" ואז תעקבו אתם אחר ההוראות שלהם. זה יעזור להם לפתח תחושת אחריות ושותפות ובכך תלמדו אותם גם לסמוך על עצמם ולא לחכות שמישהו יגיד להם מה לעשות.
- לא לפתח ציפיות – בדרך כלל אנחנו מצפים מהילדים שלנו שישימו לב שהפח מלא, שהבית מבולגן, שהתיק שלהם בסלון, אבל הם באמת לא רואים את כל זה וזה ממש לא מפריע להם להמשיך בשלהם. במקום לצפות ולהתאכזב מכך שהדברים שחשובים לנו (שקט, ניקיון וכו') לא חשובים להם, ואז לכעוס ולהתעצבן – פשוט תבקשו מהם ,באופן רגוע ונחוש.לסדר.
- התמקדו בלמידה ולא בתוצאה – הילדים לומדים לעשות את המשימות תוך כדי פעולה ולכן סביר להניח שלפחות בהתחלה הם לא יבצעו את המשימות באופן מושלם (ישאירו סבון על הכלים, ישפכו מים על הרצפה, יקפלו את הכביסה בצורה לא טובה). היו סבלניים ואפשרו להם ללמוד ולהתאמן ובוודאי אל תמתחו עליהם ביקורת. חזקו אותם על המאמץ ולא על התוצאה, והכי חשוב- אל תעשו במקומם, כי אז הם לעולם לא ילמדו.
- עקביות, עקביות, עקביות – אם תקפידו ולא תוותרו זה יקרה בסוף, זה דורש המון סבלנות, אבל זה קורה בסוף!
- מילה טובה – לילדים חשוב לדעת שאתם גאים בהם ומרוצים מהם וממה שהם עושים, חיזוקים מילוליים חשובים בתהליך הזה. שבחו אותם על משהו ספציפי (לא באופן כללי) ולמדו אותם משהו על עצמם: "אתה מאוד מסודר, עקבי, אחראי, נקי, סבלני, יסודי" וכן הלאה
- עבודת צוות מהנה – במקום לעודד תחרות בין הילדים עודדו שיתוף פעולה, הפכו את הזמן של עבודות הבית לזמן מגבש, מהנה ונעים עבור כולם. אתם יכולים לשים מוזיקה, להפעיל שעון עצר, להבטיח פרס קבוצתי בסיום המשימה (כמו הזמנת פיצה לארוחת ערב או משחק משפחתי.).
זכרו! לילדים יש רצון טבעי לעזור, הם נולדים עם הרצון הזה לתרום למשפחה, כל עוד לא דוחפים אותם ולא 'מנדנדים' להם. אם תאמצו את הכללים הנ"ל, יש סיכוי הרבה יותר גבוה, שתצליחו לגרום לילדים לאהוב לעזור בבית, והם ואתם תצאו נשכרים מזה לטווח הקצר (פסח) והארוך (בכלל).
כתבה קרן אילון – מטפלת זוגית ומשפחתית ומדריכה מוסמכת במרכז "אור הבית" ברחובות.
