שאלה: אני אימא למשפחה ברוכת ילדים ב"ה. מסורה מאוד לעבודתי כמורה ואפילו נהנית ללמד. אני משתדלת לעשות לילדים שלי סדר יום ולהשקיע בהם: לצאת איתם לגינה, לשחק איתם, להכין יצירות. אבל בתוך תוכי לא טוב לי. כל הזמן שאני איתם, אני רק מסתכלת על השעון ומחכה שהזמן יעבור כדי שיהיה אפשר להשכיב אותם לישון. אני מרגישה אימא לא טובה, שרק מחפשת דרכי מילוט, ולא באמת נהנית מלהיות עם הילדים שלה. זו תחושה קשה. מה עושים?
תשובה: הבעיה מתחילה כאשר אנחנו מרגישים, שאנחנו צריכים לבלות עם הילדים שלנו באופן מסוים. אנחנו מוכנים לנשוך שפתיים ולבלות שעות ארוכות במקומות או בפעילויות שאינן נעימות לנו. אם נרצה או לא נרצה, המסר שעובר אל הילדים בזמן הזה הוא שלא כיף לנו להיות איתם, שזה נעשה מחוסר ברירה, שעושים להם טובה. שום זמן איכות לא יכול להיווצר כשלאחד מהשותפים לא נעים או לא נוח.
זמן איכות
לכן מומלץ לצמצם פעילויות שגורמות לנו קוצר רוח וחוסר סבלנות ולחשוב על פעילויות שנעימות לנו כהורים. כל אימא מכירה את הרגע הזה שהיא נמצאת עם הילדים וטוב לה. היא מונחת במקום הטוב שלה. זה זמן איכות. וזה בכלל לא משנה אם זה ברגע של משחק על השטיח או ברגע של הכנת ארוחת צהריים משותפת.
להביא את הטוב שלי הביתה
חישבי רגע על העבודה שלך, מה יש שם שאת כל כך אוהבת ונהנית ממנו? מה מחייה אותך כל כך בשעות העבודה? אלו יכולות שלך באות לידי ביטוי שם? מה את מרגישה שאת נותנת מעצמך? מה הערך המוסף שלך? את שלל הכוחות הללו שממלאים אותך, תוכלי עם מעט יצירתיות להביא גם לתוך הבית. זה התפקיד שלנו כהורים: למצוא את הכוחות שלנו ולהביא אותם לידי ביטוי בקשר עם הילדים שלנו. לא לתת לכל הכוחות לזהור ולזרוח רק 'בעבודה'. ברגע שזיהית את הכוחות החזקים שלך בעבודה, תשתדלי ליצור בכל יום זמן איכות קצוב ומוגבל (חצי שעה זה מספיק) שבו הכוחות הללו יבואו לידי ביטוי.
הערכה
בתפקיד כל כך מחייב ומשמעותי כמו הורות, הערכה היא מצרך חיוני. בסוף כל יום העניקי לעצמך מילים טובות. פרגני לעצמך על רגעי הנתינה והסבלנות, על ההקשבה והיחס, על כל מה שנתת. בכל מקום עבודה יודעים שכדי שהדברים יעבדו צריך להשקיע קודם כל בצוות. בהצלחה בשליחות המיוחדת הזאת!
גב' יפעת קליין – מטפלת זוגית ומשפחתית במרכז "אור הבית" ברחובות.
