אור הבית - חייגו: 08-9459053

השארת הודעה בכל שעות היממה

התפרצויות זעם

שאלה:  יש לי ילד בן 11 שמאוד קשה לו להתמודד עם תסכולים. בכל פעם שמשהו לא מצליח לו, או כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה באופן מיידי, הוא מתפרץ, צועק, נוקט באלימות, ולעיתים משליך חפצים לכל עבר. ברגע שהוא מתפרץ אין שום דרך להרגיע אותו. נמאס לי לאיים ולהעניש אותו אבל אני פשוט לא מצליחה למצוא דרך אחרת. מה אפשר לעשות?

חוסר אונים

תחילה ננסה להבין מה קורה אצלכם בבית. כמה קשה לצפות מהצד בילד שמתקשה להכיל תסכולים. כמה כאב וכעס היו נחסכים ממנו, אם היה מסוגל להכיל את עצמו, לנשום קצת אויר ולנהל את הסיטואציה בנחת. ובכל זאת את כאמא מבקשת ומנסה להכיל התפרצויות חוזרות ונשנות ולהתמודד איתן בצורה המיטיבה ביותר. ילדים בעלי סף תסכול נמוך,  חווים את המציאות באופן שונה; בכל פעם שמשהו לא מסתדר להם כפי שהם רצו, הם באמת מרגישים שזה סוף העולם. לרוב, לא מדובר בפינוק או בקושי בקבלת גבולות, אלא בתחושה של חוסר אונים מוחלט, הם בטוחים שאין מוצא.

להתייחס לצורך ולא להתנהגות

כאשר תינוק קטן רעב, הוא עושה מספר תנועות עם הפה ובמידה ולא מוצא את מבוקשו, הוא מתחיל לבכות. באופן טבעי, אמו של הילד שומעת אותו, מבינה שהוא זקוק למשהו, והיא עשויה להענות לו ולתת לתינוק לאכול. היא איננה מתייחסת לבכי כדבר בפני עצמו, אלא כסימן לכך שצורך של הילד אינו מסופק.

באופן דומה מאוד, ילדים נוהגים גם כשהם גדלים. ילד זקוק לצרכים שונים, כמו צורך באהבה, צורך בנראות, צורך בתחושת אחריות, או צורך שיסמכו עליו. לעיתים הילד משיג את צרכיו בקלות, אך אם אינו מצליח, הוא יתנהג בדרך מסוימת שמביעה את הצורך הלא מסופק שלו. ילדים בעלי סף תסכול נמוך יפנו במהירות רבה להתפרצויות זעם כאשר הצרכים שלהם אינם מסופקים.

פעמים רבות אנו מגיבים להתנהגות של הילד ואומרים: 'בבית שלנו לא מדברים ככה', 'אסור לזרוק צעצועים על הרצפה', או 'תיכנס לחדר שלך עד שתרגע'. ההתייחסות שלנו היא להתנהגות שלו בלבד, היא בעצם מפספסת את לב העניין, שהוא הצורך הלא מסופק של הילד.

תקשורת מקרבת

בנוסף לתסכול הגבוה שלו, הילד עשוי להרגיש גם בודד ולחשוב שאף אחד לא מבין אותו. בכדי להתמודד עם ילד שמצוי בהתפרצות זעם, השלב הראשון הוא למצוא את הדרך להתחבר אליו, ליצור איתו 'תקשורת מקרבת'. בבסיס התקשורת המקרבת מונחת ההבנה שכל התנהגות אנושית נובעת מתוך צורך פנימי אשר מניע אותנו לפעולה. גישה זו עוסקת בפתרון קונפליקטים תחילה על ידי זיהוי צרכים משותפים של שני הצדדים, ורק לאחר מכן מעבר לפתרונות.

אנו נשאף לשאול את הילד כמה שאלות קצרות שהוא יענה עליהן את התשובה 'כן' וכך הוא יראה שמבינים אותו. לדוגמא: 'הרסו לך את הציור שכל כך אהבת?', 'השקעת בציור הזה המון זמן ומאמץ?', 'אתה מרגיש שאין שום דרך לתקן את הציור הזה?', 'היית רוצה שיקרה נס והקשקוש הזה יימחק?'. ברגע שהצלחנו לשאול את הילד מספר שאלות הבנה, שהתשובה עליהן היא 'כן', הצלחנו ליצור איתו תקשורת מקרבת שמבוססת על הבנת הצורך ולא על פתרון נקודתי.

למצוא פתרון

בשלב הזה נוצר בין ההורה לבין הילד שיח וברוב המקרים הילד רגוע יותר ופנוי גם להקשבה. כעת ההורה ישתף את הילד בצורך נוסף שמתקיים במרחב והמחיר שגובה ההתנהגות של הילד: 'אני רואה שאתה מאוד מתוסכל ממה שקרה לציור שלך. ועכשיו אני רוצה שתשמע גם אותי. חשוב לי מאוד שתהיה אוירה נעימה בבית שלנו. כשיש בבית אוירה רגועה, אני יכולה להיות איתך בנחת, לשחק איתך ולצייר. הצעקות והדחיפות לא מאפשרות לי להתקרב אליך ואני נאלצת להתרחק'. אחרי שיצרנו שיח, שיקפנו לילד את הרגשות שלו והוספנו גם את הצורך הנגדי ואת המחיר, נוכל לחשוב יחד על פתרון: 'מה אתה חושב שיוכל לעזור לך עכשיו?'. ייתכן שבתחילת התהליך הילד יציע רעיונות שאינם ישימים, כמו להחזיר את הציור לקדמותו או להעניש את האח שהרס את הציור. אפשר בפעמים הראשונות להציע לו רעיונות אחרים: 'מה דעתך שנצייר ציור חדש ביחד?'. ככל שנתרגל עם הילד את התהליך יותר פעמים, כך הוא יוכל למצוא בעצמו פתרונות יצירתיים ומותאמים יותר.

חשוב להדגיש כי מוקד הכח של המודל מדבר על היכולת שלי כהורה לראות את הצורך של הילד מבעד להתנהגות שלו ולתת לה מענה. הפתרונות הם תוצר של ראיית הצורך ואינם המטרה המרכזית. ברגע שנצליח לעשות זאת, נוכל להפחית את היקף ההתפרצויות וגם להיטיב את ההתמודדות איתן.

במקרה שבו התפרצויות הזעם של הילד חוזרות ונשנות לאורך זמן, מומלץ לפנות אלינו במרכז "אור הבית" להדרכת הורים מקצועית ולקבל כלים להתמודדות מיטיבה. לעיתים מספר מצומצם של מפגשי הדרכה יכול להביא לשיפור משמעותי.

בהצלחה רבה!

כתבה יפעת קליין – מטפלת זוגית ומשפחתית במרכז "אור הבית" ברחובות.

מאמרים נוספים

אימא, תשחקי איתי!

הבת שלי כל הזמן מבקשת לשחק איתי ולא עם החברות. המשחקים שלה משעממים. למה שילדה צעירה תרצה לשחק דווקא עם אמא? זה מעיד על בעיה כלשהי?

אימא, תשחקי איתי!

הבת שלי כל הזמן מבקשת לשחק איתי ולא עם החברות. המשחקים שלה משעממים. למה שילדה צעירה תרצה לשחק דווקא עם אמא? זה מעיד על בעיה כלשהי?

לדבר באהבה

קורס לאמהות שאכפת להן

דילוג לתוכן