שאלה: לא נעים לומר אבל אנחנו תופסים את הילד שלנו לא פעם בשקרים. לפעמים זה מוציא אותנו מהכלים ולפעמים זה מאוד מביך. מה לעשות כשהילד משקר?
תשובה: ילדים נוטים שלא לומר את האמת כשהם מרגישים שזה יעזור להם להימנע מהסתבכות, או כעס ותגובה לא נעימה של ההורה או המורה. כשנמאס לילדים לשמוע את ההרצאות שלנו לגבי שיעורי הבית, לקבל עונשים, נזיפות או נדנודים, הם מחליטים שיותר קל ופשוט להגיד "אין לי שיעורים".
אם ילדכם משקר, שאלו את עצמכם – מדוע הוא לא יכול לומר לי את האמת? למה הוא מרגיש צורך לשקר? מה אנחנו עושים שמעודד אותו לשקר? דברו איתו על כך, ומיצאו דרך יעילה יותר להתמודד עם המצב, כולל שינוי התגובה שלכם. הימנעו מלהכניס את הילד לפינה בצורה משפילה ולקרוא לו שקרן, יחד עם זאת יש מקום שידע שאתם יודעים שהוא משקר, אבל גם שידע שאתם סומכים עליו שימצא פתרון יותר ישר.
העבירו לילד מסר שהוא יכול לשנות את ההתנהגות שלו והראו לו שגם אתם יכולים להשתנות. תגידו לו למשל: "בוא נחליט שאתה אומר רק אמת ושאני לא נוזף בך כאשר אתה לא מכין שיעורים".
בכלל נוציא את המילה "שקר" מהלקסיקון המשפחתי. בכל הזדמנות שאנחנו מדברים עם הילד נשתמש במינוח "דובר אמת". במקום לומר לו אתה משקר אפשר לומר… כמה השם אוהב את האמת, או לך מתאים לשמור שהפה שלך ידבר רק אמת, כי הנשמה שלך היא אמיתית. כך נמשיך את עצת הרבי לנהוג בימין מקרבת "ולהכשיר" את השפה המדוברת בבית, כזאת היורדת ומשתלשלת מן המחשבה המתוקנת.
כתבה ניצן רון מנהלת מרכז "אור הבית" ברחובות, מטפלת זוגית ומשפחתית ומדריכה מוסמכת.
