שאלה: אני ובעלי מגיעים עם ציפיות מאוד שונות לימי חול המועד. אני מחכה מאוד לטיולים המשפחתיים, למפגשים עם המשפחות המורחבות, לנסיעות, לזמן איכות משמעותי שלא מתאפשר לנו לאורך השנה כולה. בעלי לעומת זאת, רק רוצה לנוח, להישאר בבית ולא לזוז לשום מקום. בימים הראשונים של החג אני מכילה ומגלה הרבה סובלנות, אבל בשלב מסוים חוסר שביעות הרצון שלי עולה על פני השטח, ואני ממש מוצאת את עצמי מתוסכלת. היו כמה פעמים שהלכתי לבד עם הילדים, אבל זה קשה ולא נעים. איך נוכל לייצר לעצמנו ימי חול המועד טובים יותר משנים קודמות?
תשובה:
המפתח לטוב שלך בחול המועד נמצא אצלך בכיס. הוא לא מונח אצל האיש שלך. יש לך אפשרות לעשות לעצמך את השבוע הזה לכיף וטוב ונעים בכוחות עצמך. מהמקום הזה, את יכולה להזמין אותו לבא איתך, והוא יכול לבחור אם להצטרף או לא להצטרף. זו לא רק זכותו המלאה לבחור, אלא זה גם הרצון שלך, שהוא יבחר באמת מה שהוא רוצה, ושיהיה שמח בבחירה שלו. מה שמדהים הוא שכאשר אנשים אינם תלויים באחר, האחר רוצה יותר ויותר להצטרף אליהם ולא מרגיש חייב או מוכרח לבא.
איים של הסכמה
השלב הראשון הוא עבודה על מובחנות והבנה עמוקה שאני יכולה לצאת, לטייל, לפגוש אנשים. נכון שהייתי רוצה ללכת יחד עם בן הזוג שלי, אבל אני לא רוצה שהוא יעשה את זה מתוך הכרח, ולכן אני מוכנה לקבל כל בחירה שלו בשמחה. השלב השני, קשור בתיאום ציפיות. זוהי שיחה מוקדמת עם בן הזוג שמבקשת להכניס לתוך ימי חול המועד שלושה "איים של הסכמה": שלוש משבצות זמן מתואמות מראש, באורך של כשעה וחצי, כל אחת. משבצת אחת מוקדשת לזמן אישי- זמן לעצמך. משבצת שניה היא זמן משפחתי של כולם יחד. זה יכול להיות טיול וזו יכולה להיות ארוחה משותפת, או כל רעיון אחר. משבצת שלישית היא זמן זוגי. שעה וחצי של זמן איכות זוגי בלי משתתפים אחרים. ברגע שנקבעו שלושת האיים האלה, שנקראים 'איים של הסכמה', בכל שאר חול המועד, לכל אחד יש את חופש הבחירה לפעול כרצונו.
פערים בין אבא לאמא
לא תמיד קל לחוות פערים זוגיים. זוגות מרגישים שהחיים שלהם היו יכולים להיות כל כך יותר קלים אם הם רק היו דומים יותר. הפנטזיה על בן זוג שרוצה כמוני, וחושב כמוני, ורואה את העולם כמוני קיימת אצל כולם. השונות שעולה כל פעם מחדש מעל פני השטח עלולה להכאיב מאוד ולהפגיש עם מציאות דוקרת. לצד זאת, יש משפט יפה שאומר שהפער בין אבא לאמא הוא מגרש המשחקים של הילדים. כלומר שהמרחב של הילדים לגדול בתוכו, להנות, ללמוד, לחוות, להעשיר את עצמם, זה דווקא המרחק בין ההורים. כמובן מתוך הנחה שהם יודעים לנהל את הפער הזה באופן מיטיב ובונה ולא חלילה אחרת.
לסיכום
זוגיות טובה מבוססת על היכולת של כל אחד לשאת את עצמו, לשמח את עצמו ורק מתוך זה לצאת אל האחר. ככל שרמות התלות הרגשית נמוכות יותר, כך הזוגיות מתחזקת, פורה ובעזרת השם משפיעה שפע טוב לעולם.
כתבה גב' יפעת קליין, מטפלת זוגית ומשפחתית במרכז "אור הבית" ברחובות
