שאלה: אנחנו מאוד אוהבים את הילד שלנו. הוא תלמיד בינוני בכיתה. כשהוא חוזר הביתה עם ציונים טובים אנחנו מחמיאים לו וכשהוא מראה לנו הערה טובה שקיבל מהמורה אנחנו מעודדים אותו. אבל במקום לראות שיפור בהתנהגות ובלימודים אנחנו רואים שהוא רק מתדרדר. איפה טעינו?
תשובה: לפעמים קשה לנו להעניק אהבה ללא תנאים. אנחנו נוהגים – לא מתוך כוונה רעה חלילה, אלא כי זה מה שאנו מכירים, כי כך אנו עצמנו גדלנו – לאהוב את הילד אם יהיה תלמיד טוב, לתת לו אהבה כשהוא עושה מעשים טובים, או לחילופין לכעוס עליו כשהוא עשה דבר מה בניגוד לציפיות או ל"אני מאמין" שלנו. ילד שגדל עם אהבה על תנאי יכול לפתח בעיות התנהגות או לחילופין התנהגות קיצונית ומרצה, רק כדי לזכות באהבת הוריו. אהבה ללא תנאים אינה אומרת שאי אפשר לשים גבולות, אלא שגם גבול אפשר להניח באהבה. נסו להתאמן כמה שיותר על אהבה ללא תנאים, גם כדי שהילד יחוש חופשי ובטוח יותר בעצמו, וגם כדי שאתם עצמכם תהיו בני אדם אוהבים ומכילים יותר.
שאלו את עצמכם: האם התקשורת ביניכם היא תגובתית? האם תמיד אתם מגיבים על מעשה או התנהגות מסוימת, או שגם אתם יוזמים קשר, שיחה, התעניינות, ללא סיבה מסויימת, סתם כך? האם הילד שלכם צריך "להפעיל" אתכם ו"לקרוא" לכם, או שאתם אלה שדואגים כל הזמן שיהיה ברור שהוא הכי חשוב לכם בעולם? האם הילד שלכם מעניין אתכם יותר מכל העניינים החשובים שלכם…? תעצמו לרגע את העיניים ותזכרו את עצמכם בילדותכם… מה הייתה ההרגשה הכי נעימה עבורכם? מה רציתם מהוריכם? והנה, יש לכם עתה הזדמנות להעניק זאת לילדיכם. ובעזרת השם תראו את תוצאות עמלכם בשמחת ילדיכם.
כתבה ניצן רון מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ומדריכה, מנהלת מרכז "אור הבית" ברחובות.